אירוע לא נעים בתחנת אגד בבאר־שבע – תיקון טעות 11 בספטמבר 1977 יהודה פינקלשטיין
לא רק ניו יורק, גם העיר באר שבע זוכרת (אוּלי) את "11 בספטמבר" (ולהבדיל אלף אלפי הבדלות…).
דפנה, בתי בת ה- 14, נדרשה לבדיקת ראייה. בערד, העיר שבה גרנו, אין רופא עיניים. קבענו תור לרופא עיניים במרפאת "קופת חולים" בבאר־שבע. ביום המיועד נסעתי לבאר שבע היישר ממקום העבודה, ובמקביל, דפנה עלתה בערד על האוטובוס הנוסע לבאר שבע. קבענו להיפגש בתחנה המרכזית של "אגד". הגעתי לתחנה כמה דקות לפני הגעת האוטובוס מערד והמתנתי שם לבואו.
במתחם התחנה נבנתה שורת חנויות במקביל לעמדות העצירה של האוטובוסים הנכנסים לתחנה. לכל חנות חלון ראווה גדול, וקיר בטון מפריד בין חנות לחנות. המתנתי לדפנה כאשר אני עומד נשען על הפאה הצרה של קיר הבטון המפריד בין שתי חנויות. מימיני, חנות ששימשה כמחסן החבילות של "אגד", מחסן לשמירת חבילות של הנוסעים, שירות לנוסעים ולממתינים תמורת תשלום.
לפתע, נשמע קול התפוצצות חזק, ממש לידי. חלון הראווה שלצידו עמדתי עף כולו קדימה, לעבר הכביש, כמסך של רסיסי זכוכית. בחור צעיר, שהלך באותו רגע על הכביש, מול חלון הראווה, נעטף כולו במטר שברי הזכוכית והתמוטט לקרקע. חשתי כאב חד באיזור המותן. הושטתי ידי והוצאתי משם רסיסי זכוכית, כף ידי נשטפה בדם. אישה, שעברה לידי, עצרה והושיטה לי חופנים של צמר־גפן. תחבתי את צמר הגפן אל המותן מתחת לחולצה, כדי לספוג ולעצור את זליגת הדם (שוב תודה לאישה האדיבה).
צופרים של אמבולנסים… וגם האוטובוס מערד נכנס לתחנה.
דפנה ירדה מהאוטובוס. אין לנו זמן, הרופא מחכה. יצאנו בזריזות מתחנת האוטובוסים וצעדנו לעבר מרפאת קופת חולים הנמצאת לא רחוק מהתחנה. חופני הצמר גפן, הצמודים למותני, מילאו את תפקידם ביעילות.
העיניים של דפנה בריאות. חזרנו לתחנה. עובדי התחנה עסקו עדיין באיסוף שברי הזכוכית ממחסן "אגד חבילות" ומחלונות הראווה של החנויות השכנות. עלינו על אוטובוס שהחזיר אותנו לערד.
תיאור מפורט לאשר אירע מצאתי בעיתון של יום המחרת.
נדרש תיקון טעות. הידיעה בעיתון אינה מדויקת: באירוע נפצעו 8 גברים ואשה ולא " 7 גברים ואשה "…
שתי צלקות קטנות במותן מזכירות לי מדי פעם את האירוע. וגם התאריך…