הערות על ציור דיגיטאלי
תמונות דיגיטאליות אפשר לצייר על גבי מסך
מגע של מחשב במשיכות אצבע. ברשת קיימות עשרות אפליקציות/תוכנות ציור, רבות בחינם
וחלקן במחירים לא גבוהים. בין הטובות בעיניי, תוכנת ARTRAGE , שמתאימה לאייפד.
בציור נוצר קובץ שניתן לשלוח במייל או להדפיס
במדפסת דיגיטאלית על גבי נייר או בד, או אפילו פרספקס. באמצעות "כלי ציור"
שונים שבאפליקציה, ניתן להשיג אפקטים מוחשיים למדי של רישום בעיפרון, טוש, צבע
שמן, מים ואפילו ריסוס צבע בדרגות שונות של סמיכות.
מבחינתי האישית, התהליך שיחרר אותי מהעכבות
שחשתי לעתים כשניגשתי לדף ריק או לבד חלק, מחמת תחושת האחריות לכל קו שלא יוצא
"כמו שצריך". בעולם הוירטואלי של ציור דיגיטאלי קל יותר, בלחיצת כפתור,
להעלים מעשה מבלי להשאיר עקבות בחומר או במצפון, מה שקשה להשיג בציור עם צבע מוחשי
וקשה עוד יותר בפעולות אחרות בחיים.
מכל מקום, הציור במחשב פתח לי את
ה"סתימה" שחשתי אחרי שנים רבות בהן לא ציירתי וחיבר אותי מחדש לציור
ממשי על בד ונייר. מאז שהתחלתי לצייר במחשב, מצאתי שבהחלט אפשר לרשום רישומי מודל
קצרים גם על טאבלט. מצאתי גם אפשרויות מעניינות של סקיצה בטאבלט, פיתוח שלה על בד,
העברת הציור מהבד חזרה למחשב על ידי צילום הבד להמשך עיבודו, תוך בדיקת אפשרויות
שונות של קומפוזיציה וצבע וחוזר חלילה.
לסיום אזכיר יתרון מסוים לעצלנים
–
בשחרור משפופרות צבע, טרפנטין, מים, בדים וכן ציור כבד. אלה מקשים
משהו, למשל על ציור במיטה לפני השינה, מה שבהחלט אפשרי עם טאבלט קל משקל. יחד עם
זאת, אין להכחיש שהחוויה של ציור על בד בצבע מוחשי וזורם בהשוואה להעברת אצבע על
מסך מגע דומה במשהו ליחס שבין צלי בקר ביין לבין המבורגר במקדונלד. לכל אחד מקום
מכובד אבל בנסיבות שונות.
מרדכי דריאל – ציור על בד ועל אייפד
מרדכי דריאל נולד בשנת 1940 בבוקרסט למשפחה רגילה בה דיברו בו זמנית סביב שולחן האוכל הונגרית, גרמנית וצרפתית, מה שגרם לאהבת שפות ולשיגעון קל. עלה ארצה בשנת 1950, רכש השכלה בכימיה בטכניון ובמכון וייצמן ועסק בהמשך במחקר ופיתוח בנגב. תושב עומר משנת 1979.
החל לצייר בעת שהותו בשבתון בארה"ב, ב 1990, כשנרשם בטעות לקורס ציור. עם שובו לישראל הצטרף לחוגי רישום אך הפסיק אחרי כמה שנים לצייר בשל אשלייה שלעבודה דרושים כל משאבי האדם. ב 2013 החל לצייר על אייפד עם מסך מגע, מה שחוסך נייר, צבעים ומים ונמחק בלחיצת כפתור. התנסות זו עזרה לו לחזור לצייר על בד, פעילות אליה התקשה לחזור אחרי הפסקה של שנים. בשנה האחרונה מצייר שוב גם בצבעי אקרילי ושמן על בד.
מעריץ את הציירים חיים סוטין היהודי, פרנסיס בייקון האירי וג'יימס אנסור הבלגי, שלא זכו לממשיכים באסכולות המוזרות במקצת שיצרו. מאמין באקראיות גורל ותהליכים. הוא אינו מצייר בסגנון קבוע או על נושאים מוגדרים ונותן בדרך כלל לציור להוביל אותו באופן אקראי.