"העולם של אתמול"
(הרהורים על ספרו של סטיפן צוויג, במלאת 100 שנה למלחמת העולם הראשונה)
השנה מציין העולם ברוב אירועים 100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ולא בכדי. זוהי המלחמה ששינתה תוך מספר שנים קצר את העולם, את תפיסות החיים והאנושות כמעט בכל התחומים. התפתחות המדע, השינויים הטכנולגיים הכלכליים והחברתיים הביאו את מדינות אירופה לשיא יכולתם בפיתוח של כלי נשק משוכללים כמו הטנק המטוס ומכונת היריה וכן לעלייתן של מדינות הלאום. התוצאה הטראגית המיידית של אותה מלחמה היה הקרבתם של מיליוני אנשים צעירים, בעצם אובדן של כמעט דור שלם. התוצאה המאוחרת יותר היה כאוס כלכלי חברתי שסלל את הדרך למלחמה העולמית השניה שעלתה בזוועותיה על קודמתה.
בארץ אוזכרו האירועים הללו בסדרת הרצאות בת 30 מפגשים בשם "תמול שלשום" בסינמטק בתל אביב. ההרצאות היו מלוות בסרטים מהתקופה וניתנו ע"י מרצים מרתקים כמו פרופ' שלמה אהרונסון, פרופ' משה צוקרמן ועוד.. הנושאים דנו באירועים זרמים ואישים של אותה תקופה .
סטפן צוויג, יליד 1882 בן למשפחה יהודית וינאית, היה מן הסופרים המפורסמים בעולם. צוויג חווה בחייו את מארותיה של מלחמת העולם הראשונה, עליית התנועות הפשיסטיות באירופה הנאציזם בגרמניה והקומוניזם ברוסיה, והיה עד לפרוץ מלחמת העולם השניה שבאה בתוך תקופה קצרה לאחריה וגרמה להשמדת יהדות אירופה ובהמשך נתן לומר גם להקמתה של מדינת ישראל.
בפברואר 1942 שם צוויג קץ לחייו יחד עם רעייתו לאחר שנמלט מאירופה הבוערת לברזיל . את צוואתו סיים במילים: "לא נותר לי למען מה לחיות," כתב, "אני מברך את כל ידידי, ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר אחרי הלילה הארוך. אני שחסר סבלנות הנני ביותר, מקדים ללכת לפניהם ." ספר זיכרונותיו, "העולם של אתמול", ראה אור שנה לאחר מותו, והוא מקפל בין דפיו תיאור מרתק ומרגש של תקופה שלמה שחרבה, סגנון ותפיסת-חיים שאינם אפשריים עוד.
ספרו של צוויג גרם לי להרהר על אותו עולם המשתנה מעת לעת מול עינינו. אנו עדים לכך שתמה תקופה של רציונליות לכאורה, שהייתה מבוססת על יציבות הסכמות וערכים שהוכתבו על ידי האח הגדול במערב. נראה שאנו נמצאים על סיפה של תקופה חדשה שתהפוך על פניהן את אותן מוסכמות של עולמינו שאנו חיים בו – עולם האתמול.. ארצות הברית איננה כבר אותו האח הגדול היא מאבדת עניין בעניינינו ושקועה יותר בענייניה. אירן מדינת סף גרעינית מכתיבה את צעדיה מול הקהילה הבינלאומית. האם אנו צועדים לקראת מזרח תיכון גרעיני? "האביב הערבי" יצר תהפוכות פנים־ארציות אצל שכנינו , האם אנו צועדים לקראת מדינות הנשלטות על ידי ארגונים מלטנטיים קיצוניים דוגמת אל קעידה או חמאס שלא נשמעים לכללים הסדורים של העולם ששייך ליום האתמול.. האם אנו במבוי מדיני סתום? — האם יש מקום לחשיבה מחודשת מול הפלסטינאים?
הדברים נכתבים על ידי כאשר אנו נמצאים יחד עם כל מדינת ישראל תחת מתקפת טילים אכזרית של אויב המחפש לפגוע בעיקר באוכלוסייה האזרחית כדי לשבור את שגרת חיינו ואת כוח החיות שלנו. אויב שאין לו עניין בהומניות ומתאכזר גם לבני עמו. המחר צופן בחובו אתגרים עצומים וכנראה ראייה שונה ממה שהורגלנו אליה, האם נוכל לכך? ימים יגידו..
אבחר לסיים בציטוט מדבריו של סטיפן צוויג שיש בהן מעין נימה אופטימית לבאות..
" אבל כל צל הלוא הוא ילדו של האור,
ורק מי שיודע אור וחושך, מלחמה ושלום, עלייה וירידה,
חי חיים אמיתיים ."
כתב: חנוך גלברג , 15 יולי 2014
(נכתב תוך כדי מבצע "צוק איתן" כנגד מתקפת הטרור של החמס וארגוני הטרור ברצועת עזה )