נדהמתי לשמוע על הסתלקותו של יוסי, עבדנו שנים רבות יחדיו באותה יחידה. יוסי היה בעל מקצוע מעולה בתחום העיבוד השבבי. איש רעים להתרועע, נהגתי לבקרו בביתו בערד, התחברנו בזכות נושאים משותפים, שומעים מוסיקה של להקות רוק כבד, וגם טניס, אילה היו ימים צעירים.. בשנים האחרונות התנתק מאיתנו נראה שהתכנס אל תוך עולמו.. יהי זכרו ברוך. (חנוך גלברג)
איציק שריר: בראשית 1973 הצטרפתי ליחידה המטלורגית בקמ"ג, מהנדס צעיר. תוך זמן קצר, היתה לי הזכות, להצטרף לגרעין המקצועי והחברתי של היחידה, עליו נמנו, בין השאר: יוסי רוט, ישראל רייכמן, אלי הורביץ, שי דוד, ג'קי אליה,רוז'ה, אלי כהן ו … יוסי שוורץ. לצד העבודה וההישגים המקצועיים, הצטיינה החבורה ברוח חברית, הומור בריא, ציניות מטורפת ורוח שטות.
את הלא שגרתי, הצחוק והטירוף הוביל תמיד יוסי שוורץ. האיש ללא מסגרת שלימד אותי לקחת את החיים בקלות, להתמקד בדברים שטובים לך (גם אם הם מחוץ לנורמה) ולצחוק על הכל, גם על עצמך. יוסי היה שונה באישיותו, בהתנהגותו ובחזותו (לבוש ושיער). נון קונפורמיסט מלידה. אי אפשר להיזכר באיש המיוחד הזה מבלי לספר את הסיפור ההזוי מכולם (אני מקווה שהיום כבר מותר …), "פרויקט רובי הצלילה". מעשה שהיה כך היה: יוסי אהב מאד לצאת לחופשות לחוף ים סוף, אילת וחופי סיני. יום אחד, למיטב זכרוני – קיץ 1976, גייס יוסי את בעלי המקצוע הרלוונטיים לפרויקט ייצור סדרת אב טיפוס לרובי דיג בצלילה. החרטים שבחבורה ייצרו צילינדרים דקי דופן ממוטות פלדת אל-חלד, הרתכים שבחבורה ייצרו את החיצים והמעכרים דאגו להביא מהמחסן את הפריטים להרכבה. פס הייצור ביחידה אשר פעל בסודיות המתחייבת, השלים סדרת ייצור של רובי הדייג, כנראה האיכותיים שיוצרו מעולם, איתם ירדו לסיני, לתפארת מדינת ישראל. זה היה יוסי. בפעם האחרונה נפגשתי עם יוסי ברחובות כפר סבא, שם גר באותן שנים עם שולה אשתו המקסימה, אשר לצד הקסם שבה והמרחב שנתנה לו, היתה צריכה להיות "עשויה מברזל" על מנת להכיל את האיש המיוחד הזה. נדמה לי שראיתי בו אז, לראשונה, נוכחות של עצב. לעולם לא אדע. יוסי יקירי, למדתי ממך הרבה ואהבתי אותך מאד. ( איציק שריר דצמבר 2018}
ישראל אייזיקוביץ
את יוסי הכרתי בעבודותינו המשותפת אדם משכמו ומעלה
חברותי , אהב לצחוק בעל מקצוע מעולה
יהי זכרו ברוך