דני פרש לגמלאות לפני הזמן יחד איתי. מיד צמחה ביננו סוג של חברות אמיצה, בילוי משותף לשיחות מעניינות בנושאים משותפים. היו תיכנונים ואפילו יצאנו ביחד לטיול אחד שלאחריו דני חלה ונפטר במפתיע. זה היה שבר עמוק.. (חנוך גלברג)
דני היה עובד חרוץ מסור מקצועי ונאמן לתפקידו…. הרבה מהסוגיות עימן התמודדנו, בעיקר בתחום הניהול והארגון, עולות ומלוות אותי מידי יום ועד היום. עד היום אני יושב בישיבות, וכעולות הבעיות, אני שואל את עצמי…מעניין מה דני היה אומר לי בעת הזאת…בראיתו הוא….דני היה נטול "אגו" ולא פחד לעלות את דבריו, גם כשלא היו בקונסנזוס….דני תמיד איתי…ומשנתו תמשיך ותלווה אותי לאורך שנים רבות קדימה… (גרי עמל – סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש)
עבדתי איתו שנים רבות, למדתי ממנו רבות: מקצועיות,רהיטות, דייקנות, נאמנות לאמת וצניעות. הכל ברמה גבוהה. כל מה שיצא מתחת ידיו היה מקצועי, ממוקד ומובן, מדהים. הרבה מאלה הולכים איתי גם היום, כמעט תמיד כשאני מתמודד עם פישוט נושאים מורכבים. יש מי שהולכים לעולמם ורוחם מרחפת תמיד לברכה. יהי זכרו ברוך (שמוליק ברגיל)
חבר ומקצוען אמיתי – לזכרו של דני צמח
חברותי עם דני החלה על רקע עבודתנו בארגון ולצערי גם הסתיימה.
דני חלה ונפטר בהיותו מועסק כיועץ חיצוני שסייע רבות
בניהול מיון הגיוס.
עצותיו הטובות,
והידע המקצועי תרמו רבות לבחירת
אנשים מתאימים וראויים
לארגון. הקשר המקצועי הוליד גם קשר חברתי. היו
לנו ציפיות הדדיות, שעם פרישתי המתוכננת נוכל
להמשיך להיפגש על כוס קפה, לשיחת רעים, להחליף חוות דעת על ספרים וטיולים,
כי כידוע דני אינטלקטואל אמיתי, היה חובב ספרים אמיתי שידע לנמק ולהסביר את
בחירותיו הספרותיות. בעניין טיולים ונסיעות לחו"ל היווה דני מקור מידע מעולה,
כל אתר מעניין, עיר חשובה ואטרקציה, נחרתו בזיכרונו ואף בריחוק של שנים מנסיעתו
עדיין זכר היטב והמליץ בתבונה על מקומות הראויים לביקור. אך כידוע ציפיות לחוד
ומציאות לחוד והקלישאה החבוטה ש"האדם מתכנן ואלוהים צוחק" הוכיחה את נכונותה
ודני איננו עוד איתנו.
ההכרות האמיתית שלי עם דני החלה עם הגיעי לאגף משאבי
אנוש לתפקיד מנהל הגיוס. קודמי בתפקיד, בהציגו לפני את רשמיו ממנהלי המחלקות באגף,
ציין את דני כמנהל מקצועי ורציני שעובד בשיתוף פעולה מצוין עם צוות הגיוס. ואכן
כבר בימים הראשונים לכניסתי לתפקיד לקח על עצמו דני את תפקיד החונך המקצועי שלי, זה
המסייע בידי העובד המגיע לתפקיד חדש בארגון, להיכנס לנעליים החדשות ולפסוע את
פסיעותיו הראשונות בלי לגרום נזקים מיותרים.
דני הגיע לתפקידו לאחר שנות עבודה כעובד מערך
הבטיחות,ו
הכיר היטב את עבודת הארגון
ומטרותיו, אך גם את נקודות התורפה בהן יכול להתערב הפסיכולוג הארגוני. אהבת המקצוע
של דני הייתה רבה ולמרות קשיים שחווה כמקים המערך הפסיכולוגי, לא אמר נואש והמשיך
לקדם את הנושאים שהיו כה חשובים בעיניו. אציין
שני נושאים בהם שיתפנו פעולה וזכיתי ליהנות
מניסיונו וידיעותיו. הראשון היה נושא מיון והערכה של מועמדים – המתרכז בהערכת
ובחירת התאמתם של
בעלי
המקצוע לתפקידים מסוימים לאור יכולותיהם, כישוריהם ודרישות התפקיד המסוימות. כאשר
נכנסתי לתפקיד לדני כבר היה ידע רב בנושא. . כאשר במקומות עבודה אחרים המושגים
"מבחני מיון", פיל"ת" וכדומה, נשמעו כשפה זרה דני כבר העביר
מערכי מבחנים וראיונות הנוגעים לצד האישיותי של המועמד.
נושא אחר בו שיתפנו פעולה היה בניית הליך
קליטת העובד החדש ביחידה. ביחד חקרנו את הנושא, קידמנו כתיבת נוהל ועקבנו אחר
ביצועו. על פי הנוהל החדש חויב המנהל המגייס
לתכנן את קליטת העובד החדש הנקלט בארגון, החל מכתיבת תוכנית חונכות מפורטת,
דרך ניהול שיחות תקופתיות, היכרות עם מנהל היחידה וכלה בקבלת הקביעות, כאשר המערכת
השתכנעה כי העובד ראוי להצטרף לשורותיה. עבודתנו הגיעה לסיום משביע רצון כאשר
הופנם התהליך והפך למובן מאליו.
תפקידו של דני לא נגע כמובן רק
לתחומי הגיוס והקליטה. הוא הוביל וסייע בהובלת מגוון של נושאים כגון: תכנון כוח
אדם אסטרטגי, תהליכי הערכת עובדים, העברת משובי הערכה על העובדים, תמיכה במצבי לחץ
ושחיקה ועוד. התיאוריה והמציאות נפגשו בעבודתו, התמזגו זו בזו ואף הפכו למאמרים
מודפסים למען הדורות הבאים.
השינויים שחלו בארגון, הביאו רבים
וטובים לחשוב על פרישה מרצון ויציאה לדרך חדשה. גם דני מסיבותיו שלו פרש, אך
בהיעדר מומחה בשיעור קומתו, המשיך לייעץ לנו ולגופים אחרים שידעו לנצל את כישוריו,
עד פטירתו בטרם עת.
דני, בנועם הליכותיך, בידיעותיך הרבות,
בהבנתך את נפש האדם, כבשת את ליבנו וזכרך נצור בליבנו.
(יואב מינצברג)