שם : גילת בדירי
שנת לידה : 1950
מקום לידה : מושב גילת ( זו לא טעות)
משפחה : נשוי ,3 ילדים ,6 נכדים.
היסטוריה :הוריו ניצולי שואה מלוב. מראשוני מושב גילת. הגיעו למושב כדי להגשים את החזון הציוני.
בן ראשון למושב גילת
לאמא יש צירי לידה ואין אמבולנס, אפילו רכב רגיל אין . במושב רק עשר משפחות ועוקב מים אחד.
אמא שלי צריכה בית חולים אבל הג'יפ של המשלט המרחבי שבקיבוץ מגן ,עובר רק פעמיים בשבוע.
הג'יפ כלי הרכב היחיד בכל האזור, עובר בין נקודות הישוב שאך זה עלו על הקרקע ואוסף בקשות רשומות על פתקים.
במושב הטרי גילת אצא בקרוב לאוויר העולם . אמי כורעת ללדת ובקרבתה באוהל הסמוך ארון קודש אחד ,שנזכור כולנו למה אנחנו יושבים כאן, במקום החם והצחיח.
צירי הלידה של אמא הולכים ומתגברים ..סבתא לוקחת פיקוד. עוד בטריפולי יילדה תינוקות והנה נכדה ,צבר ראשון למשפחה עומד להיוולד. "תרתיח מים בשביל החיטוי" , היא אומרת לאבי שיהרג מכדור כעבור חמש שנים, בזמן שמירה על המושב בלילה.
אחיי הגדולים אוספים זרדים להבעיר מדורה בתוך גל אבנים, ואבא מניח סיר עם מים על האבנים .
"זהו עשיתם את שלכם" אומרת סבתא
ומגרשת את הילדים והגברים מחוץ לאוהל.
כעבור כמה שעות נשמע בכיי הראשון.
"בן זכר" אומרת סבתא בהתרגשות.
ילד חמישי למשפחת בדירי ,
ובן ראשון למושב גילת .
חלפו שלושה ימים עד שעבר הג'יפ.
אמא ואני בזרועותיה "תפסנו טרמפ" לבית החולים.
מה שם התינוק ? שאלו אותה בבית החולים.
גילת , ענתה בחיוך גדול.