20/11/2018
י"ב כסלו ה'תשע"ט
אורי יחזקאל כתב והקריא בהלוויה של זמיר גברא ז"ל.
זמיר ידידי,
זמיר (סמיר) גברא מילות פרידה
בגיל שנה וחצי עלית עם משפחתך ארצה נולדת בעירק ערב יום הכיפורים תש"י 20/10/1949
את ילדותך ונעוריך העברת בנתניה ובעיר זאת אתה נטמן היום בגיל 69 בלבד.
זמיר, גדלת בבית חם וחונכת להיות אדם וכזה היית. למרות שתמיד הצטיינת בלימודיך לא גבה
לבך והתייחסת לכל אדם בכבוד. בילדותך עזרת לאביך בניהול המכולת (ילד טוב ירושלים).
לאחר שסיימת את לימודי התיכון העברת חלק מהשירות הצבאי שלך כאיש בקרת קרינה בקמ"ג.
בסיום הצבא החלטת ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיך פנה אליך
ד"ר יצחק חודרה עליו השלום וביקש שתצטרף למעבדתו. לשמחת כולנו הסכמת. עם השנים
נשאת לגילה הקמת את ביתכם בבאר שבע ונולדו הילדים האהובים עליך דורון, טלי אלון ואפרת.
בשנת 1977נפגשנו לראשונה כאשר הגעתי לקמ"ג כמהנדס צעיר ואתה עסקת בניסויים
הראשונים של המחקר שלך לתואר דוקטור. אם נזכור שפער השנים ביננו הוא שנה אחת, הפרש
המעמד ביננו מצביע איזה מבריק היית. דרכנו הצטלבו שוב כאשר עבדת ככימאי אנליטיקאי בכיר
ואני פניתי אליך בתחילת שנות ה – 80שתפתח שיטות אנליטיות לחומרים קרמיים חדשים.
מי שמכיר אותך יודע שלא היה נושא מקצועי עליו לא התגברת ,והכל במקצועיות וענווה.
מאמריך בנושא תגובות מימן עם נתכי מגנזיום צוטטו מעל 100 פעמים גם על ידי גדולי המדענים
בנושא בעולם. עקב הצטיינותך עלית בסולם הדרגות בדרוג המחקר במהירות והגעת לדרגת
השיא א'+, שהיא שוות ערך לפרופסור מלא באוניברסיטה, בגיל צעיר. ההערכה אליך בקמ"ג
הייתה גבוהה אך בעולם הערכה הייתה אף גבוהה יותר. בין אוהביך בעולם היו הפרופסורים Riley
מ- Brookhaven ודויד אולסון מה – School of Mines, Golden .שניהם הכירוך היטב עקב שיתוף
הפעולה עמם בשנות השבתון שלך.
לשיא הקריירה הגעת כאשר כשהיית ב – of Mines School הציעו לך תפקיד בכיר בפיתוח חללית
שתונע בכח אטומי ותצא מחוץ למערכת השמש. מרכז הפרויקט היה המדען הראשי של לוס
אלאמוס שפרש מתפקידו והקים את החברה שתעסוק בפרויקט .
הקריירה שלך נגדעה כאשר שבת ארצה לטיפול באביך שחלה וכשפנית לשגרירות ארצות הברית
לחדש את הויזה שלך סורבת. נשארת תקוע בארץ כאשר המשפחה נותרה ב Bolder בארה"ב.
זה היה המשבר שהשפיע על המשך חייך.
כששבת לקמ"ג התקשית למצוא את עצמך למרות זאת ניסית כיוונים שונים ביניהם פניה לסוכנות
החלל הישראלית לה הצעת שימוש בהידרידים ייחודיים קלי משקל .
בין התפקידים האחרונים שהוצעו לך בקמ"ג היה טכנולוג ראשי באחד מהאגפים החשובים ביותר
אך המינוי לא יצא אל הפועל עקב מצבך הרפואי. השנים האחרונות שלך היו קשות הן מבחינה
רפואית והן מבחינה חברתית. השירים שכתבת היו מלאי עצבות והצביעו על בדידות. למרות
מצבך זכרת להודות לאנשים. הודית להנהלת קמ"ג ולצוות הרווחה על היחס ההוגן שקיבלת כולל
בסידור הפנסיה שלך. הודית על עציץ עם פרח שקיבלת מאשה צעירה לה עזרת בהיותך בקמ"ג.
בחודשים האחרונים חידשנו את הקשר ביננו ועמיתיך התארגנו לבקרך באופן קבוע, אך לדאבון
לבנו לא הסכמת לקבלנו. לפני יומיים עזבת אותנו לעד.
לפני סיום אספר את מקור שמך .סיפרת בחיוך כי יום אחד כאשר חזרת מבית הספר היסודי
אמרת לאמך, "אמא, המורה אמרה שלכולם צריכים להיות שמות עבריים ולכן מהיום השם שלי
הוא זמיר". אמך ענתה במבטא עירקי כבד "בני כשנולדת נתתי לך את השם סמיר, לא חשוב מה
מהמורה שלך אומרת, עבורי אתה תמיד תהיה סמיר".
אסיים כאן במילים סמיר ידידי, הצטרפת כעת אל חלק מיקיריך במרום. חבל על דאבדין ולא
משתכחין. אזכור אותך עד יום מותי כאדם מבריק, צנוע ועניו והיה לי הכבוד שראית בי ידיד.
נוח על משכבך בשלום.
אורי יחזקאל