כשהגעתי ליחידה הוא כבר היה איש צוות ותיק, מפעיל ראשי. יצאה לי לעבוד עימו מספר שנים, במשמרות יום, לילה, שבתות וחגים, סביב השעון. איש שקט, חכם, מקובל ע"י הסובבים אותו. לא זוכר אותו נכנס לוויכוח כל שהוא עם מי מאנשי הצוות או היחידה. חבר של כול ם. תמיד היו לו דברי חכמה לשיחות בין אנשי הצוות. למדתי ממנו לא מעט במהלך שעות המשמרת הארוכות. אהב טיולים בארץ ובנגב בפרט. לפעמים, בשבת בבוקר, אחרי משמרת לילה, היה יוצא עם אנשי צוות אחרים (שלמה ע., רון ט.) לטיול רגלי בנגב. יחד עם העבודה, למד והוציא תואר בגאוגרפיה (אם אני זוכר טוב…) וגם בספרנות, כך הגיע לספריית הקריה. דרכנו נפרדו כשיצאתי ללימודים.
עצוב לי מאוד על מותו, השאיר בי רק זכרונות טובים.
יהיה זכרו ברוך. (כתב: מיכאל הלפרין)