כבר מגיל צעיר מאד למדתי על כוחם של מטבעות המתכת.
אביבה, אחותי, שהיתה גדולה ממני בכמעט ארבע שנים, היתה לוקחת אותי, האח הקטן בן החמש, לסרטים בקולנוע "הדר", בפתח־תקווה. תמיד, לפני כל סרט, היינו הולכים קודם ל"כיכר המייסדים" וקונים, בחנות קטנה הצמודה לכיכר, יריעה של "לֶדֶר"– משמשים מיובשים הכבושים ליריעה מתוקה. אביבה היתה משלמת במטבע של חצי גרוש (5 מיל) עבור כל יריעה. בקופת קולנוע "הדר", אביבה היתה קונה לנו כרטיסים ומשלמת תמורתם בשני מטבעות, גרוש וחצי גרוש ("הגרוש עם החור") הקליקו לכתבה המלאה