בצער רב קבלתי את ההודעה על לכתו של חברנו עדי אוחיון.הכרתיו לראשונה בשנת 1966 עת עבד כשומר במכון שלנו.שנינו עבדנו משמרות ומטבע הדברים התנהלו בינינו שיחות רבות על עולם ומלואו.ברבות הימים עבר לתפקיד אחר – ובנו – יבדל לחיים ארוכים החל לעבוד אצלנו במחלקת אחזקה וכעבור שנים עבר למחלקת צילום.עדי שימש שנים רבות כשליח ציבור עת נבחר לוועד.משפרש התנדב במוסד לביטוח לאומי בדימונה בסיוע לקשישים אותם נהג לבקר בביתם ולהאזין לקשיים שלהם.משפרשתי הציע לי להתנדב כמוהו תוך הסברים מדוע התנדבות למען הקשישים היא שליחות עליונה.חבל על דאבדין ואין משתכחין.יהי זכרו ברוך.
(אפרים זיו)
צר היה לשמוע על היסתלקותו של עדי אוחיון, היכרתי אותו בפעילותו בארגון העובדים. איש חייכן נעים הליכות. יהי זכרו ברוך.
(חנוך גלברג)