יהודה היה איש אמיץ, טוב לב, אחראי ואכפתי, שעשה מעשים טובים למען הזולת ולמען מדינת ישראל.
יהודה היה איש משפחה, איש ביטחון ופטריוט אמיתי. אדם בעל עקרונות וערכים, שתמיד עמד על דעתו והתעקש לפעול למען האמת שלו. הכריזמה, הקסם האישי והידע הנרחב שלו הפכו אותו לאדם אהוב, מוקף בחברים שייעץ ונגע בחיי אנשים רבים.
יהודה נולד בקזבלנקה בשנת 1950, בהיותו בן שלוש נפטר אביו (ימין אדרי). אמו (מסועדה אדרי) עלתה לארץ בשנת 1957 עם יהודה וארבעת אחיו. המשפחה התגוררה באופקים, לימים נישאה אמו עם יוסף ביטון וליהודה נולדו עוד חמישה אחים. ליהודה שלושה ילדים ושלושה נכדים.
עם עלייתו ארצה, יהודה למד באופקים בבית ספר אשלים והיה תלמיד מצטיין, מבריק פעיל ותחרותי. מחברותיו המלאות בכתב ידו המיוחד, הנקי והמסודר מהוות דוגמה לתכונות אופיו ולדרך שאפיינו אותו לאורך כל חייו. יחד עם זאת, בנוסף לרצינותו וחריצותו תמיד היה לו זמן לפעילות חברתית ובמיוחד לריקודים במוצאי שבת.
בגמר בית הספר היסודי, ועקב הצטיינותו בלימודים המליצו למשפחתו שימשיך ללמוד במסגרת אחרת המתאימה לכישרונו ורמתו. בהתגייסות ומאמץ רב, רשמו אותו לביהס החקלאי – כפר סילבר. אם הבית בכפר סילבר, מרים גוזלי, מספרת : "יהודה היה חרוץ עקשן נקי ומסודר, ילד טוב שאהב את הפנימיה והעריץ את המנהלים. משעות הבוקר ועד הערב הסתובב סביב הספרים ".
בכל מסגרת בה היה, יהודה השאיר את טביעת מעשיו עם האישיות הכובשת וחריצותו יוצאת הדופן.
יהודה סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי כפר סילבר ויחד עם תעודת הבגרות קיבל תעודות הצטיינות בלימודים ובאתלטיקה. כל חייו יהודה התאפיין בסקרנותו, בידע הכללי הנרחב שלו, ובזיקתו לארץ ישראל, ולכן אין זה מפתיע שהוא בחר ללמוד תואר BA בהיסטוריה של עם ישראל, מדינת ישראל ומדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון.
יהודה שירת בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים בתפקידים מ"מ, קצין חבלה, קמב"ץ, ולבסוף כמ"פ חי"ר. יהודה שירת באהבה וגאווה ואף לחם במלחמת יום הכיפורים. יהודה היה הקצין הראשון באופקים והסב שמחה וגאווה רבה לעירו ולמשפחתו.
יהודה התגייס לקמ"ג ב- 10.3.1975, עת היה בן 25. בשנותיו הראשונות, עבד בעמדת הפיקוד הראשית של הקמ"ג במגוון תפקידים. בתחילת שנת 1983 הוא עבר ליחידת הביטחון. בכל תפקיד בו עסק ביחידת הביטחון, הוא זכה להוקרה והערכה על מסירותו ומקצועיותו.
יהודה סיים את תפקידו ביחידה, לאחר ששירת בה 27 שנים, בתפקיד סגן מנהל היחידה, ויצא לפרישה מוקדמת לגמלאות ב- 1.3.2010. תפקודו, מסירותו ומקצועיותו, השאירו אבני דרך בגיבוש אופייה של יחידת הביטחון לדורות הבאים. לאחר פרישתו מהקמ"ג יהודה המשיך בדרכו כיועץ משרד הביטחון עד שהמחלה מנעה ממנו להמשיך בדרך שבחר ואהב.
הקליקו לאתר שהקימה לזכרו ג'וליה אשתו
מלים לזכרו של יהודה אדירי שכתב מאיר הדר אחיו
בני אדם בדרך כלל מתמודדים בשלל נושאים כגון; קשיי פרנסה, גידול משפחה, בעיות בריאות
ועוד… אך מטבע הדברים בני אדם מחושלים לבעיות מסוג אילו ומתגברים עם הזמן ורק לדבר
אחד קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בו והוא האובדן.
האובדן של בן משפחה שהקרבה אליו גדולה וחסרונו מורגש למעשה יום יום; פטירתו של אחי
אהובי אחי הקטן יהודה אדירי השפיעה עלי יותר מכל .
יהודה נפטר בטרם עת לפני כ 4 שנים אחרי מחלה קצרה וקשה, הוא היה עובד קמ"ג (בטחון)
מסור ואחראי שזה רק עתה פרש לגמלאות אחרי שנים רבות של עשייה. ולאחר פרישתו המשיך
לשרת את מערכת הביטחון כפי שהתבקש אך המחלה הכניעה אותו וכל התוכניות שרקם עד
לאחר הפרישה נגוזו.
הקרבה ביני לבין אחי הייתה מאוד גדולה היינו שותפי סוג וייעוץ בכל נושא אישי ומשפחתי, –
הבדלי הגיל לא היו גדולים אך יהודה ראה בי אח גדול שיש לכבד ולשמוע את עצתו. אחרי כל
שנינו גדלנו ללא אב שיהודה אפילו לא הכיר.
אבני דרך בחייו של יהודה; יהודה עלה לארץ ממרוקו ב 2:68 בהיותו בן 8 עם אמא ו 5 אחים
אבא נפטר במרוקו בגיל 46 בתאונת דרכים. המשפחה המצומצמת שעלתה ארצה נקלעה לקשיי
קליטה וכלכלה ללא אב מפרנס ולמרות זאת התאפשר במאמץ גדול ליהודה לסיים את לימודיו
התיכוניים בהצלחה , להתגייס לצה"ל לצנחנים ולשרת כקצין מוערך שהשתחרר בדרגת רב סרן.
יהודה התגייס לקמ"ג למחלקת הביטחון עד לפרישתו. הקים משפחה לתפארת, היה אב ל 4 בנים –
3 מהם ממשיכים את דרכו ורצונו בקמ"ג( .ליהודה נכדים שנקראו על שמו.
זוכר אני את שעותיו האחרונות על ערש דווי איך שהוא היה מפוקח עד הרגע האחרון. איך
בשיחותינו בארבע העניים תכנן את הלווייתו בקפידה כהרגלו ואת נוהלי השבעה דבר שהדהים –
אותי שלא יכולתי לעמוד בו כאשר שנינו פרצנו בבכי ונפרדנו.
כזה היה אחי יהודה אח יקר שנלקח ממני ומהמשפחה ללא שום הודעה מוקדמת והשאיר לנו
חלל ריק. יהי זכרו ברוך
יהודה נלקח מאיתנו בן 62 ב- 27/09/2012